בשנים האחרונות החלה הפרדה שהיא גם נכונה והגיונית לטעמי בין אימון בוגרים לבין אימון ילדים מכיוון שהצרכים של ילד שונים מאלו של מבוגר והיכולות הפיזיות והקוגניטיביות שונות גם הן.

למעשה גם את קבוצת הילדים ניתן ורצוי לחלק לתתי קבוצות כאשר לכל קבוצת גיל יש תכנית אימון שונה ומותאמת לצרכים וליכולות שלה.

עיסוק של כמעט 2 עשורים בהדרכה של ילדים הביא אותי לפיתוח של שיטת אימון מותאמת עפ"י קבוצות גיל.

אז מה שונה מקבוצת גיל אחת לשנייה?

תוכן השיעור כולל מיומנויות טכניות שתואמות את הצרכים והיכולות של החניכים באותה קבוצה, החל ממיומנויות כלליות ועד למיומנויות ספציפיות.

עד גיל 12 פחות או יותר ניתן ורצוי לשפר מרכיבי קואורדינציה כאשר את עיקר נפח הפעילות בקטגוריה תופסת קבוצת הגיל הראשונה (ילדי גן). בקבוצת הגיל השנייה (כיתות א'-ג') את החלק העיקרי תופס פרק של מיומנות טכנית שכמובן מותאמת לגילם של הילדים מבחינה פיזית וקוגניטיבית (התנהגותית).

קבוצת הגיל השלישית (כיתות ד-ו) עוסקת בעיקר במיומנויות טכניות מתקדמות יחד עם פיתוח של הבנה טקטית כלומר, יישום של הידע הנרכש בסיטואציות שונות.